הגעתם לדובאי. אתם בטוח רוצים כמה תמונות טובות.

לא משנה כמה ימים יש לכם בדובאי, קבלו את חמשת האתרים ששם אתם ממש חייבים לעצור בשביל הצילום המושלם מדובאי.
הפוסט הזה מיועד לכל מי שבאמת חשובה להם "התמונה המושלמת" וכולל המלצות איפה באמת כדאי להסתובב לצד התנהלות עם ציוד צילום בדובאי.
המלצות ספציפיות לצלמים יהיו בתחתית המאמר. פוסט המלצות כללי על דובאי יפורסם בנפרד. המלצות נוספות בפרופיל האינסטגרם שלי כאן.
מוכנים?

השקיעה המשולמת

בואו נודה על האמת. שום דבר לא מונע מכם להגיע לאחד החופים המהממים שיש לנו בישראל ולצלם שקיעה על רקע ים. הצבעים יהיו אותם צבעים והחופים פה יפים לא פחות (אם לא יותר).

אתם יכולים לגשת לאחד החופים בדובאי ולצלם שם שקיעה יפה לא פחות. אבל ביננו, לא בשביל זה הגעתם עד פה.

מה כן יכול לעשות צילום שקיעה מדובאי ממש מהמם? ה- skyline. גורדי שחקים בסילואט על רקע צבעי השקיעה.

כלומר, אתם רוצים לצלם את אזור Dubai Downtown מכיוון מזרח, כאשר אתם צופים לכיוון השקיעה במערב.

ובכן. חקרתי את זה ארוכות. המקום המשולם בשבילכם הוא Dubai Creek Harbor.

מה תקבלו?

צבעי שקיעה מהממים על רקע ה skyline של דובאי… אבל מכיוון שאתם על ערוץ ה Creek, תקבלו גם מים בפרונט של הפריים.

זהו לגמרי המקום המושלם לצילום!!!

בואו לפחות שעה וחצי לפני השקיעה. צלמו ביום. צלמו בזמן השקיעה. צלמו קצת בלילה.

אפשר לצאת מפה לשיט ב creek או סתם לטייל רגלית. התמונות יצאו שונות ומשגעות מכל מיני כיוונים שונים.

האזור הזה בפיתוח ומתווספות לשם יותר ויותר מסעדות ובתי קפה ובכלל. זה לגמרי הולך להיות ה-מקום לסיבוב של כמה שעות. יעד חובה. בעיקר לשקיעה.

לצלמים: אין שום בעיה להשתמש בציוד צילום וחצובות. מומלץ להימנע מלצלם את הקהל עצמו.

גשרים מעל התעלה

ממליץ בחום לעשות את המסלול שנקרא Dubai Water Canal Walk. זהו מסלול שמתחיל באחד הגשרים היותר פוטוגניים בדובאי, The Tolerance Bridge ומגיע עד לגשר Dubai Waterfall.

הראשון הוא גשר תלוי מהמם ביופיו. השני הוא גשר ממנו נשפכים מים בצבעי הקשת. הזדמנויות צילום מהממות בשני קטעי המסלול. על הדרך, בינהם, תזכו לטייל במסלול נאה על תעלת המים, פארק Safa היפה והמרגיע, עוד גשר הולכי רגל מקסים ונוף יפה לכיוון ה downtown. ממליץ בשעות הלילה כאשר הגשרים מוארים.

המסלול עצמו לא ארוך (לא יותר מחצי שעה צעידה רגועה). לצלמים זה ייקח יותר לאור הזדמנויות הצילום הרבות.

לצלמים: שוב, אין שום בעיה להשתמש בציוד צילום וחצובות. מומלץ להימנע מלצלם את הקהל עצמו.

אזור ה- Downtown

כי אתם בטוח רוצים לצלם את בורג' חליפה מקרוב.

אז המקום הכי טוב לצילומים האלו הוא אזור ה Downtown. ממש ליד Dubai Mall ואזור המזרקות.

נתחיל עם טיפ חשוב. אפשר להשתמש שם במצלמה מקצועית. אסור לצלם שם עם חצובה. ולצלמים המקצועיים שביננו זה מבאס.
אם תנסו, תוך פחות מדקה ייגש אליכם איש בטחון חביב ויבקש מכם לקפל את החצובה.
אבל הינה טיפ מיליון הדולר. אפשר לבקש אישור מראש.

תשלחו אימייל לכתובת הבאה mediapermits@emaar.ae . תציינו שאתם צלמים חובבים (!) שהתמונות הן בגדר תחביב.
ששום ארגון מדיה או נותן חסות לא שלח אתכם. שהתמונות הן לשימושכם האישי (רשתות חברתיות וכו, שום דבר נוסף). אתם תענו תוך יום עם טופס שעליכם למלא. וזהו. רובכם תקבלו אישור תוך חמישה ימים. הסיבה לאישור הוא שהאזור כולו בבעלות חברת Emaar וכיוון ומדובר בשטח פרטי, אישור כזה נדרש.

אזור הדאונטאון. תביטו למעלה, צלמו את הבורג' חליפה. צלמו את כל האזור. את הגשר ליד הקניון. את בניין האופרה. את הבניינים מקרוב.

צלמו ביום וצלמו בלילה. זה נראה שונה לחלוטין. הרי בין כה וכה תגיעו לאזור הזה. אם כדי לטפס לתצפית למעלה ואם כדי לערוך את הקניות. אז תקדישו לכם גם זמן לצלם מסביב. זה שווה את זה.

ואם כבר הזכרנו את המילים חצובה ובורג' חליפה באותה הפסקה. כאשר תעלו לתצפית הבורג' חליפה, התיק שלכם יעבור שיקוף. הם ראו את כל ציוד הצילום שלי (עדשות, חצובה, וכו) וביקשו ממני להפקיד את התיק. הסברתי להם שהציוד הזה מאוד יקר ואני לא מרגיש עם זה נוח והדגשתי שאין לי רחפן. מייד נתנו לי לעלות עם כל הציוד. כלומר, מה שממש מפחיד אותם זה לא ציוד צילום סטילס רגיל (מצלמה מקצועית, עדשות, חצובה) אלא שתשלחו רחפן לאוויר ממרומי מרפסת התצפית בקומה 124.
כן השתמשתי בחצובה בתצפית למעלה. פתחתי אותה מראש במצב קטן וסולידי (בלי להתפרס ולהפריע לאנשים). אף אחד לא ניגש אלי.
הערה נוספת: הזכוכית לא ממש נקיה והתאורה יוצרת המון השתקפויות. תביאו מראש פילטר מקטב.

הוד והדר

כולם אוהבים לצלם את בורג' אל ערב (מלון השבעת כוכבים בצורת מפרש) מחוף הים עצמו. זה נחמד, אבל קצת נדוש בעיני. אני חושב שנכון יותר לצלם אותו מ Madinat Jumeirah.

האזור הזה הוא למעשה מתחם גדול של שוק מקורה, חנויות, מלונות, מסעדות (יקרות), בתי קפה במתחם יפיפה הכולל ערוץ מים, גשרים, מבנים יפים על רקע כמה מלונות מאוד מאוד יוקרתיים. ומלון בורג' אל ערב יציץ לכיוונכם מכל כיוון.

אפשר לשלב את הטיול באזור עם השוק המקורה ולצד ערוץ המים, לשתות קפה או לאכול משהו ועל הדרך לצלם את בורג' אל ערב. ואם אתם ממש חייבים, החוף ממנו כולם מצלמים (חוף Jumeirah) הוא פחות משני ק"מ הליכה משם. כך או כך, האזור עצמו מלא במלונות יוקרתיים ופינות חמד לצילום ממש לידם.

בתוך השוק המקורה יבקשו מכם להמנע מחצובה. בחוץ, אין בעיה (פשוט לא לכוון לאנשים).

אזור המרינה

תסלחו לי, אבל אני פריק של אזורי מרינות. כאלו עם יאכטות בלב העיר וגורדי שחקים מכל עבר. ולכן, מבחינתי, תמונות מרינה זה בגדר מאסט.

זה אזור מקסים לצילום. גם ביום. גם בלילה. בייחוד אם מגיעים לקצה, מטפסים על הגשר וממנו צופים על המרינה למטה.

אפשר לצלם את המרינה כולה, את שביל ההליכה, את היאכטות.

יש מספיק בתי קפה ומסעדות באזור כדי להנעים את השהייה ואפשר להגיע עד ה Marina Mall למי שבאמת לא שבע מקניות. גם סביב לקניון יש מה לצלם ולראות.

וגם פה, כמו בשאר המקומות אותן סיקרתי פה, אין צורך באישור לציוד במצלמה מקצועית ו/או חצובה.

כמעט נכנסו לרשימה:

אני כן ממליץ על ספארי מדבר. זאת חוויה נהדרת. אבל המדבר שלנו יותר יפה בעיני והזדמנויות הצילום פה במדבר (עם או בלי שקיעה, דיונות, וכו) יפות יותר. ייתכן שבאבו דאבי זה קצת יותר מרשים. מבטיח לבדוק בקרוב. יצאו לי תמונות משגעות. עדיין, לא כמו מהמכתשים שלנו.

העיר העתיקה והשווקים. שוב, כטיול, זה נחמד. אבל להגיד לכם שהתמונות שם טובות יותר מהשווקים בארץ או איסטנבול, לא. זה אפילו לא מתקרב לזה. אולי כבר קשה להרשים אותי. מצד שני, אם לא הייתם באינסטנבול או בשווקים דומים בחו"ל, כנראה תמצאו את המקום פוטוגני להפליא.

גן הפרחים Miracle Garden הוא תפאורה נהדרת לצילומים מאוד צבעוניים. ממליץ בעיקר אם אתם עם ילדים. זוגות ומבוגרים ללא ילדים (כמו גם צלמים) ימצו את המקום מאוד מהר (כן. גם הצלמים).
גן הפרפרים ממש ליד הוא חוויה נהדרת לילדים. לצלמים קצת פחות… אלא עם יש לכם עדשת מאקרו. כי אז, אתם הולכים לחגוג!

דובאי פריים. הביקור שם הוא חובה בעיני. התמונות של הפריים עצמו בתחתית יפות. אתם תהיו שם כי זה אתר חובה ותצלמו את "המסגרת המפורסמת". אבל אלו לא יהיו התמונות הכי טובות שלכם מדובאי. באחריות.

חוף הדקלים. כנראה תלכו לשם בין כה וכה. אם המלון שלכם לא שם, אז כנראה תגיעו לשם בערב לאזור ה Pointe לראות את המזרקות. תמונות יפות. לא בטופ 5 שלי. למרות מלון אטלנטיס ברקע.

מוזמנים להרשם לניוזלטר שלי פה למטה כדי לקבל עדכונים על תוכן חדש והמלצות נוספות על צילום וטיול בדובאי, כמו גם ערים אחרות.

הערות נוספות לצלמים:
יש המון מידע שגוי ברשת לגבי מה מותר ומה אסור לצלם בדובאי.
ככלל אסור לצלם במקומות הבאים:
– במלונות עצמם. זה אסור כדי להגן על צנעת הפרט של האורחים (בעיקר בבריכה או בים) וכיוון ומדובר בשטח פרטי. אין בעיה לצלם בטלפון נייד (לא אנשים אחרים) אבל ציוד צילום מקצועי (מצלמה, עדשות, חצובה), לא יתקבלו בברכה. אם אתם ממש חייבים, גשו לקבלה ובקשו אישור. חלק מתירים, חלק לא.
– בתוך מבני דת ותפילה (מסגדים, מרכזי דת, וכו'). זה לא מכבד את המקום והם מאוד רגישים לנושא. אין בעיה לצלם מבחוץ (כל עוד זה לא בשעת תפילה).
– מרכזי שלטון (מבני ממשלה, תחנות משטרה, וכו). פשוט לא. זה עניין רגיש/בטחוני. בין כה וכה אין מה לצלם מבנים כאלו. פשוט המנעו.
– חופי ים ציבוריים ובכלל מקומות בהם יש התקהלות אנשים. הם לא מתירים לצלם אנשים מטעמי צנעת פרט. אם אתם מצלמים את המשפחה שלכם ויש אנשים ברקע, זה עוד איכשהו בסדר (לא בחוף הים). אבל לכוון ולצלם זרים בחוף הים לא מקובל.

מה עלול לקרות? ברוב המקרים ייגש אליכם איש בטחון ויבקש מכם להפסיק. במקרים נדירים הם יבקשו שתמחקו את התמונה. פשוט תקשיבו להם.

לפני שאתאר כיצד כפר ציורי למרגלות הר אורה בהרי יהודה בפאתי ירושלים הפך ליום שלם לאחד המקומות הכי רועשים והכי ויראליים ברשת, אני רוצה לספר לכם משהו על פסטיבל עין כרם.

זהו פסטיבל בינלאומי למוסיקה ותרבות שהפעם, בגלל המצב, הוא יועבר לייב. מוזמנים לעקוב בדף הפייסבוק של הפסטיבל. מופעי רחוב מוזיקליים בפינות הקסומות של עין כרם, אנסמבל נשים, מופעי מחווה למשוררים הגדולים ועוד המון אירועים מרגשים. פשוט לשבת בבית מול המסך עם יין, קפה או ויסקי. ולהנות.

וכדי להכניס את הפסטיבל לתודעה, בחרו בעין כרם לפנות אלינו, קהילת אינסטגרם ישראל והרמנו יחד את דוגמנים ליום אחד ה-14 במספר.

היום הזה החל כיוזמה של קרן חמיאל שרתמה את המרכז הקהילתי של עין כרם ואגדת עין כרם.

אגדת עין כרם הוא מיזם תיירותי מרגש של אם ובת (פנינה ונופר) והן ליוו אותנו במהלך היום הזה עם סיפורים והצצה לפינות נסתרות.

התחלנו במרכז הקהילתי של עין כרם לקצת כיבוד בוקר וסבב הכרויות ומייד המשכנו לכנסיית יוחנן בהרים, כנסייה נוצרית קתולית השוכנת במעלה הגבעה בצפונה של עין כרם. הכנסייה מכונה "יוחנן בהרים" על מנת להבדילה מ"מנזר יוחנן במדבר" ונקראת על שמו של יוחנן המטביל, אשר על פי המסורת הנוצרית נולד במבנה שהיה ממוקם במקום בו נבנתה הכנסייה. הכנסייה נתנה לנו אישור לצלם שם כולל הצצה חפוזה לגינות ולאחד החדרים.

משם המשכנו לבית הגת, כאשר בדרך עצרנו בכל מיני סמטאות וצלמנו "ככה על הדרך".

בית הגת הוא מרכז בין דתי לאמנות והגות בעין כרם; מרחב לעידוד יצירה משותפת ועצמאית, מקום למפגש קהילתי ולדיאלוג בין תרבותי ודתי.

בית הגת משמש מרחב מפגש ליוצרים, אמנים, אנשי רוח ותרבות, מורים ותלמידים, סקרנים ותמהונים, מאסכולות שונות, רקעים שונים ותחומי עניין רבים. מקום המארח אירועים תרבותיים, אמנותיים, מעוררי השראה ורצון למפגש בין אדם לאדמה, רוח לחומר ובעיקר בין א.נשים משלושת הדתות.

במתחם ניתן למצוא סדנאות בתחומים מגוונים, הרצאות חד פעמיות כמו גם שיעורים קבועים, קונצרטים, אירועי תיאטרון ופרפורמנס, ג'אם סשנים, ערבי קולנוע, אולפן הקלטות ועוד.

המקום רחב ידיים, וכולל מבנים, חפצים וטבע… דבר שהיווה מגרש משחקים נהדר עבור הצלמים והדוגמנים.

משם המשכנו לארוחת צהריים בעין כרם המתוקה. חשבנו שבאנו לקצת כיבוד, אבל יום למחרת כולם דברנו רק על כריך האבוקדו שלהם. וחוץ מזה שמחנו לגלות מקום שעושה שוקולדים טעימים טעימים ובניין מרשים שיש בו חמישה צימרים עם גג הצופה לנוף מרהיב. באמת ממליץ בחום.

לאחר שהכנסנו קצת (הרבה) קלוריות עברנו לתחנות הבאות במסע הצילומים שלנו ועצרנו בשתי גלריות.

הראשונה הייתה "בחפץ כפיה", בית מלאכות לנשים. בית המלאכות מוקדש ללימוד ושימור מלאכות מסורתיות כגון: קליעת סלים, אריגה, צמחי מרפא, טוויה, ליבוד, רקמה ועוד ומשמש מרכז פעיל לקורסים, סדנאות פרטיות ומפגשים סביב יצירה. בחנות-גלריה ניתן להתרשם מהתוצרת הייחודית, מעבודות יד של הנשים הלומדות במקום ומחומרי יצירה טבעיים.

והשניה אצל רות חביליו, בביתה העתיק ובסטודיו לאריחים מצוירים שבלב עין-כרם.

והצילומים שהוצאנו משם היו כל כך שונים מאשר באתרים השונים… איך נגיד בעדינות. עונג רב.

סיימנו בבוסתן של עין כרם כי גם לטבע מגיע מקום של כבוד. והבוסתן על הטרסות שלו, הנוף המרהיב של ההרים, הצמחיה והכנסיות, פשוט היווה תפאורה מושלמת לסיום היום.

אני רוצה להודות לצלמות ולצלם שהצטרפו ליום הזה. לצלם שמונה דוגמניות ביום אחד זה לא קל כמו שזה נראה. בטח ובטח כאשר מדובר בארבע נקודות צילום שונות.

שירלי גולן, דנה רז, דנה בן דוד, פאולה אבוקסיס, גיליה בן גד, רותם אלבק, נועם אופק וחגית אבן חן.

אני רוצה להודות לדוגמניות שהתנדבו ליום הזה. זה אולי נשמע קל וכייפי, אבל זה יום מתיש עבורם לא פחות והצריך המון מחשבה מראש על מה ללבוש ואיפה.

לי-אור סטוויסקי, מיקה פטרובסקי, דקלה ברדה, הילה אטיס, מור שמילה, דקל זרד, מיטל שוורץ וטל פישר בואניש.

תודה ענקית לקרן חמיאל על היוזמה ולעדי שולמן שבלעדי העזרה שלה בשטח, לא הייתי מסוגל.

וממש עכשיו פסטיבל עין כרם פתח פרופיל אינסטוש חדש. מוזמנים לעקוב פה ולהכנס לחייב בין ה 17-18/12.

אני! רוצה! לצלם! במוזיאון!

אני זוכר את עצמי שואג את המשפט הזה בטלפון לעבר ידידה אלמונית שעובדת באחד המוזיאונים הגדולים בארץ.

עשינו כבר "דוגמנים ליום אחד" במדבר, בחוף הים, על רקע גרפיטי עירוני, יקבים וכרמים או אווירה כפרית.
רציתי משהו שונה. מיוחד. תרבותי. והיה לי וויז'ן ברור של תמונות שנוציא ממוזיאון.

אבל היו אלו ימי #קורונהתמותי. המוזיאון היה סגור ולא התחשק להם לפתוח אותו במיוחד בשבילנו (למרות שמבחינה לוגיסטית, זה הכי הגיוני).
הם גם כנראה לא הבינו את הפוטנציאל של מאות תמונות וחשיפה מטורפת ברשת האינסטגרם.

לא רוצים? לא צריך. את מכירה את כל המוזיאונים בארץ. תארגני לי מוזיאון חלופי שקצת מבין עניין.

ולידידה האלמונית לקח בדיוק שש דקות ושבעים ושלוש שניות לשאול אותי אם בא לי על מוזיאון ארצות המקרא.

והאמת? כן! זה באמת אחד המוזיאונים שאני הכי אוהב בארץ.
תקראו לי חנון, אבל תנו לי מוצגים אשורים, בבלים ואכדיים לצד כמה מומיות מצריות חנוטות, והדימיון שלי מתחיל לעבוד.

דנה לוי, נציגת המוזיאון (בחורה עם לב ענק וחיוך שלא נגמר) הבינה את הפוטנציאל ועזרה לנו עם כל הלוגיסטיקה הנדרשת.

פתחנו הרשמה בקהילת אינסטגרם ישראל, וכמו תמיד חצינו את ה-200 נרשמים תוך מחצית היממה מה שהכריח אותי לעצור ולחשוב על הנבחרת.

מצד אחד, אנחנו מדברים הפעם על צילומי פנים, תאורה מאתגרת.

מצד שני, המוזיאון עצמו – עד כמה שהוא יפייפה – הוא אתר צילום חד גוני לעומת ימי צילום אחרים בהם אנחנו נעים ממקום למקום.
כדי להוציא פריימים שונים באמת אני גם צריך דוגמנים ייחודים, שכל אחד מהם יביא משהו באמת שונה.
בדרך כלל אני סומך על הדוגמנים שיביאו את עצמם ושהצלמים יוציאו את הדוגמנים שונה מסט לסט. הפעם, ידעתי, אני חייב להביא דוגמנים שיתפרעו.

ובנינו נבחרת מושלמת.

הבאנו את טליה, שמעבר להיותה יזמית הייטק היא גם מדריכת יוגה וזה התאים לנו בול על רקע המוזיאון.

הבאנו את ענבל, שמעבר להיותה מרתוניסטית היא אחת הסטייליסטיות הכי הכי, שידעה לתת צבע בדיוק איפה שצריך. מעבר לזה היא פשוט עזרה לכולם (ככה על הדרך) לשדרג את ההופעה ולהקפיץ את התמונות (מה שמעלה את המחשבה להוסיף סטייליסטית צמודה לימים הבאים).

הבאנו את כוכבית, שדווקא בגלל שהיא אמנית בעצמה, ידעה ללבוש פרטי אמנות שייתמזגו עם המוזיאון עצמו.

הבאנו את קארין, שפשוט הקרינה קלאס שגרם לנו לבהות בדממה שהתאימה כל כך למוזיאון. נשבע לכם חשבתי שאנחנו מצלמים סרט בשנות ה-50.

לידה, הבאנו את סיגל שהיא פצצת אנרגיה צבעונית שידעה לעשות בדיוק הפוך, להרעיש לנו את הפריימים עם ביגוד ותנועתיות שלא יכולנו להוריד את העיניים.

הבאנו את רויטל שאמרה בפשטות, אני באה להתמסר לחוויה ופשוט נתנה למאפרת ולצלמים לעשות כל מה שהם רוצים כדי לייצר את השוט המושלם.

הבאנו את נעמה שהיא פשוט אשת הניגודים. המראה הסולידי ביותר עם ההתנהלות הקופצנית ביותר שיש. הניגוד הזה התאים מצויין ליד חלק מהמוצגים במוזיאון (ותכלס, היא המשיכה לקפץ כאשר כולנו כבר היינו עייפים).

והיה את מיקה, מעצבת פנים בהכשרתה שידעה בדיוק איך להתנהל במרחב פנימי שכזה כדי להוציא ממנו את המיטב לתמונות מהממות.

אמרנו צלמים? הצליח לנו ביג טיים.

היה את רוי שהוא אחד הצלמים הטובים ביותר שאני מכיר. לא חובב. אדם שצילום הוא המקצוע שלו כמו גם דרך חיים.

היה את בני שזאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו בעבודה ותאמינו לי, נשארתי פעור פה מהתוצרים.

היה את גיליה. ירושלמית בעלת סטודיו לצילום שגילתה שלצלם במוזיאון בלי תאורה זה לא אותו הדבר, אבל היא עשתה את זה לא פחות ממושלם.

היה את דנה, גם ירושלמית, שצלמה פריסטיילינג. והוציאה מכולן המון חן בסט תמונות שונה מכל השאר.

והייתה עוד דנה שהיא לא רק צלמת אלא גם מרצה לתקשורת חזותית. וכל צילום שלה במוזיאון סיפר סיפור.

היה את פאולה. צלמת ומדריכת צילום עם התמחות בצילום נשים, וזה נתן תמונות מאוד ייחודיות דווקא על רקע המוצגים.

היה את תמרי, צלמת ואשת תוכן שיודעת לצלם בתמונות מה שאפשר גם להגיד במילים. דווקא במוזיאון זה יצא מושלם.

והיה את ג'ני, צלמת נשיות, שהתמונות הטבעיות שלה החמיאו במיוחד למודליות הנשיות.

ובפעם הראשונה החלטנו גם להביא מאפרת. כי אם כבר אנחנו סטטיים ולא מתניידים ממקום למקום, אז למה לא? תמי מרגלית הצטרפה אלינו וזה היה פשוט ואוו! איפור בגוונים של זהב או חום שפשוט הקפיצו את החוויה לכולם – למודליות ולצלמים. כי מאפרות יש הרבה. אבל תמי, במיומנות על, ידעה להתאים את האיפור לאווירה הנדרשת.

חילקנו את המוזיאון לאזורים. כמה צילומים מחוץ למבנה. כמה צילומים בלובי הכניסה המשקיף על המוזיאון. כמה צילומים בחצר הגן (אוי, כמה שהיינו צריכים ברייק לצילום בגינה) אבל בעיקר סבבי צילומים במתחמים השונים של המוזיאון.

מעט על המוזיאון.
מוזיאון ארצות המקרא ירושלים מציג את ההיסטוריה של האנושות באמצעות אוסף עתיקות יחיד מסוגו בעולם הכולל אלפי פריטים נדירים מארצות המזרח הקדום – ארצות המקרא. הוא מספר מאיפה באנו ואיך הגענו לכאן. ביקור במוזיאון יפגיש אותנו עם התרבויות, הממלכות והאימפריות המפוארות ששגשגו במרחב זה – מצרים, שומר, בבל, אשור, כנען, פרס, יוון ורומי.

משכך, היה לנו קל לחלק את המוזיאון, לוגית, לסבבים לפי האימפריות (סבב במצרים, סבב בכנען ופרס, סבב ביוון ורומי, וכו).

וככה, קבוצה של 8 צלמים ו-8 דוגמנים התרוצצה במוזיאון על פי חוקי הפורמט.

בכל רגע נתון, הם צוותו לצמד של צלם ודוגמנית. כל אחד ידע בדיוק באיזה מתחם הוא צריך לעשות את סשן הצילומים שלו…. וכל 15 דקות (בערך, כי לא באמת עמדנו בלוחות הזמנים) עשיתי גונג ובצענו החלפה. כך שבסוף היום כל דוגמנית הצטלמה עם כל צלם ויחד כיסינו את כל מתחם המוזיאון. מבפנים ומבחוץ, כולל את גן האירועים מחוצה לו.

זאת הייתה חוויה ייחודית, במהלכה אף זכינו לסיור קצר והסבר מפי אחת מאוצרות המוזיאון.

אני מעלה פה מעט מהתמונות שלי, אבל אתם מוזמנים להיכנס לפרופילים של הדוגמניות והצלמים השונים כדי לראות את התוצרים שלהם. יצא באמת מהמם.

מה שרק הוכיח שאפשר וצריך לגוון. ואם כמה אנשים הרימו גבה בהתחלה (לצלם דמוי הפקת אופנה במוזיאון מקראי דווקא?) אז התוצרים נתנו תשובה מוחצת.

ובנימה אישית, רוצו למוזיאון ארצות המקרא. זאת חוויה נהדרת (ואף אגדיל לומר, הכרחית). הוא לא גדול מדי ולגמרי סוגר לכם פינה של כמה שעות בביקור הבא בירושלים.

רשת האינסטגרם היא קודם כל רשת חברתית שיכולה וצריכה לעורר אינטראקציות חברתיות.
זה לפעמים הולך לאיבוד כיוון וכולם מחפשים עוקבים, לייקים ומספרים.

לצד זה, אינסטגרם היא רשת של ויז'ואל.
ככזאת, היא מאגדת צלמים מצד אחד, ואנשים שאוהבים וורוצים להצטלם מהצד השני.
אם זה כדי לקדם את העסק הקטן שלהם, את הבלוג שלהם, תחביב צדדי, או כל סיבה לגיטימית אחרת.

כמקים ואחד האדמינים באינטסגרם ישראל+, לקחתי על עצמי מטרה לחבר בין אנשים.
בחיים האמיתיים. מעבר למספרים.

ומכאן באמת יצרתי את חיבור. בין אנשים שרוצים לצלם ואנשים שרוצים להצטלם.

אני מאגד קבוצות של 16 איש. שמונה צלמים ושמונה דוגמנים.

הדוגמנים הם לא דוגמנים מקצועיים אלא אנשים שרוצים להרגיש פעם אחת איך זה לעמוד מול מצלמה.

הצלמים לא חייבים להיות מקצועיים. אלו יכולים להיות צלמים חובבים, או אפילו צלמים מקצועיים שמעולם לא התנסו בצילומי אנשים (צלמים אורבניים, צלמים מוצר, וכו).

או פשוט אנשים שרוצים להכיר אנשים אחרים דרוך החוויה הזאת של "דמוי הפקת אופנה".

מעבר להנאה שבצילומים עצמם, הפרויקט יצר חיבור מדהים בין אנשים. חברויות ושיתופי פעולה שממשיכים הרבה אחרי האירוע עצמו.

בנוסף, כל התוכן הנהדר הזה שאנחנו יוצרים במפגשים (תמונות בלוקיישנים ייחודיים) עולה לרשת האינסטגרם. כולם מתייגים את כולם, מה שמייצר "בוסט" של חשיפה לתוכן עצמו ולפרופילים של המשתתפים.

הרצנו עד היום את הפרוייקט 11 פעמים.

היינו בנופים אורבניים (תל אביב חיפה), כפריים (השרון), המדבר (מכתש רמון, ירוחם) וטבע (עמק האלה).

בחרנו מקומות סגורים (מוזיאון ארצות המקרא) ופתוחים (חוף ים).

לפעמים בחרנו צילומים לפי נושא (סביב יין, צילומי קרב, גרפיטי) או בשיתוף פעולה עם קהילה אחרה סביב מטרה ספציפית (כמו "בודי פוזיטיב"), ולפעמים פריסטייל.

יצרנו שיתופי פעולה עם נותני חסות ולמעשה חיברנו פה אספקט נוסף של שיתוף פעולה בין ארגוני תיירות ובין קהילת אינסטגרם ישראל – הכל כדי לייצר win-win סביב חשיפה, תוכן והנאה.

דווקא עכשיו, אחרי הבידוד החברתי כתוצאה מהקורונה, אנחנו רואים חשיבות עצומה במפגשים אמיתיים בין אנשים. כולנו צמאים לזה.

אנחנו מתכננים להמשיך בפרויקט הזה בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים ברחבי הארץ.

הכוונה שלנו היא להמשיך לחבר בין אנשים סביב נושא הויז'ואל, ליצור אינטראקציות חברתיות, לעזור לעסקים לקבל חשיפה ברשת – והכל דרך ההנאה שבדבר.

ואני יותר משמח לתת פה במה לחלק מההפקות האלו. מוזמנים לעיין בכל הכיף שהיה.
ומוזמנים להצטרף ליום הצילומים הבא

.

היה לי את העונג להתארח בתוכנית "מדברות אופנה" עם חלי בן שחר ולהתראיין על "נראות ברשת" ועל הדרך על פרוייקט "דוגמנים ליום אחד".
טיפים על אינטסגרם, שת"פים, הפקות ו…. בעצם על מה לא.

מוזמנים לקרוא ולצפות כאן.

ריאיון כייפי בערוץ 13.
היה לי את הכבוד להתארח עם זוהר וסילביצקי (הידועה בכינוייה "זוריק") בתוכנים "פותחים יום" עם נועה רוזין על פרוייקט "דוגמנים ליום אחד" בו אחדנו כוחות בין קהילת "השמנמנות של זוריק" ו"קהילת אינסטגרם ישראל".

מוזמנים לקרוא ולצפות כאן.

כאיש עסקים שמסתובב בכל העולם (82 מדינות עד כה, אבל מי סופר) אני מוצא את עצמי לעיתים קרובות מגיע לעיר בה מעולם לא ביקרתי.

בדרך כלל יש לי בה יומיים או שלושה ולתוך זה אני צריך לדחוס פגישת עסקים בשילוב גילוי המקום.

לפני שאני מגיע ליעד חדש אני מנסה להבין מה העיר הזאת יכולה להציע לי בפרק זמן קצר.

להפתעתי, גיליתי מחסור משמעותי במקורות מידע שלמעשה מזקקים את כל הטוב שבעיר לביקור קצר.

אז פה אני נכנס לתמונה. כי, מתוקף ה Day Job שלי, ברוב היעדים יוצא לי לבקר שוב ושוב.

ואז אני מפתח הכרות אמיתית עם המקום.

בחלק זה של הבלוג אנסה לסקור יעדים שונים ולהציע לכם מה לעשות אם יש לכם רק יומיים-שלושה.

זה מתאים לאנשי עסקים כמוני, מטיילים ספונטניים שקנו כרטיס ברגע האחרון לסופ"ש או אם נתקעתם בשדה תעופה לקונקשן קצר.

ה- MUST. ה Top of the top. קצר. תמציתי. הכרחי.

אני לא מתיימר לכתוב מדריך מפורט אלא לתת לכם את ההמלצות הבאמת הכרחיות לאחר ביקורים תכופים והמלצות אישיות (שבדרך כלל מגיעות מהשותפים העסקיים המקומיים שלי).

אנסה לשלב מקומות הכרחיים לצלמים, לארוחות משובחות, לקפה ההכרחי, תצפיות, תרבות, ובעצם מהכל. משהו שיבנה לכם יומיים-שלושה מושלמים בכל מקום.

בואו איתי ללכוד את החיים, עיר ביומיים.